כמה זמן מחזיקות שאריות במקרר? מדריך לאחסון מזון בטוח בבית
אחסון נכון של מזון מונע הרעלות וחוסך בזבוז. כללים פשוטים לקירור, להקפאה, להפשרה ולחימום מחדש, וגם איך מסדרים את המקרר בצורה חכמה.
כמעט בכל בית בישראל יש אותו רגע: פותחים את המקרר, מוצאים קופסה עם שאריות מהשבת או מארוחת ערב ומתלבטים אם עוד אפשר לאכול אותן. מצד אחד לא נעים לזרוק אוכל, ומצד שני אף אחד לא רוצה לחטוף קלקול קיבה. אחסון נכון של מזון הוא לא רק עניין של חיסכון, אלא גם של בריאות. הרעלות מזון נגרמות לעיתים קרובות דווקא בבית, בגלל הרגלים קטנים כמו השארת סיר על השיש ללילה או הפשרה של עוף על הדלפק. במדריך הזה נעבור על הכללים הבסיסיים שכדאי להכיר.
אזור הסכנה של הטמפרטורות
העיקרון הראשון בבטיחות מזון הוא הטמפרטורה. חיידקים מתרבים במהירות בטווח הטמפרטורות שבין קירור לחום, ובמיוחד בטמפרטורת החדר. לכן הכלל המקובל הוא לא להשאיר מזון מבושל או מזון רגיש מחוץ למקרר למשך יותר משעתיים, ובימים חמים במיוחד אפילו פחות מכך.
בקיץ הישראלי, כשהטמפרטורה במטבח יכולה להיות גבוהה מאוד, הכלל הזה חשוב שבעתיים. סיר גדול של אורז או תבשיל שנשאר על הכיריים כל הלילה אינו מקום בטוח לאכול ממנו למחרת, גם אם הוא נראה ומריח בסדר. חלק מהחיידקים מייצרים רעלנים שאינם נהרסים גם בחימום מחדש.
איך מקררים נכון אוכל חם
אחת הטעויות הנפוצות היא להמתין עד שסיר גדול יתקרר לגמרי על השיש לפני שמכניסים אותו למקרר. סיר גדול מתקרר לאט מאוד, והאוכל שבמרכזו נשאר שעות ארוכות בטמפרטורה שבה חיידקים משגשגים. הפתרון הוא לחלק את האוכל לכלים קטנים ושטוחים, שמתקררים מהר הרבה יותר.
אפשר להכניס לכלים האלה אוכל חמים למקרר, אחרי שהאדים הראשונים התפזרו. מקררים מודרניים מסוגלים להתמודד עם זה, ועדיף כך מאשר להשאיר את האוכל בחוץ. כדאי רק להימנע מלהעמיס על המקרר כמויות גדולות של אוכל חם בבת אחת, ולהשאיר רווחים בין הכלים כדי שהאוויר הקר יזרום.
כמה זמן מחזיקים דברים במקרר
אין טבלה אחת שמתאימה לכל מזון, אבל יש קווים מנחים כלליים. רוב המנות המבושלות, כמו תבשילים, אורז, פסטה ועוף מבושל, נשמרות במקרר בבטחה כשלושה עד ארבעה ימים, בתנאי שקוררו במהירות ונשמרו בכלי סגור. מנות עם דגים ופירות ים עדיף לאכול מהר יותר, וכך גם סלטים עם מיונז.
- מנות מבושלות ותבשילים: כשלושה עד ארבעה ימים
- אורז ופסטה מבושלים: עד כשלושה ימים, ולקרר מהר במיוחד
- בשר ועוף נאים: יום עד יומיים, או להקפיא
- סלטים עם רוטב מיונז: עדיף לסיים תוך יום או יומיים
- מרקים: כשלושה עד ארבעה ימים, וקופאים מצוין
כדאי להדביק על כל קופסה פתק עם התאריך שבו הוכנה. זה הרגל קטן שמונע ניחושים, ועוזר גם לזכור מה צריך לאכול קודם.
סידור המקרר: לכל מדף תפקיד
הטמפרטורה במקרר אינה אחידה. בדרך כלל החלק התחתון הוא הקר ביותר, ודלת המקרר היא החמה ביותר, משום שהיא נחשפת לאוויר בכל פתיחה. לכן כדאי לשמור בשר ועוף נאים במדף התחתון, בתוך כלי סגור, כדי שנוזלים לא יטפטפו על מזון אחר. מוצרי חלב ומזון מוכן מתאימים למדפים האמצעיים, ובדלת כדאי לשמור רטבים, משקאות ומוצרים עמידים יותר.
מגירות הירקות מיועדות לשמירה על לחות, וכדאי להפריד בין ירקות לפירות שמשחררים גז מבשיל, כמו תפוחים ובננות. בנוסף, מקרר עמוס מדי מתקשה לשמור על טמפרטורה אחידה. ההמלצה היא לשמור על טמפרטורה של כארבע מעלות ומטה, ומדחום פשוט למקרר יכול לעזור לבדוק זאת.
הקפאה: לעצור את השעון
הקפאה עוצרת את התרבות החיידקים ומאפשרת לשמור מזון לתקופה ארוכה בהרבה. הכלל החשוב הוא להקפיא מזון כשהוא טרי, ולא ביום האחרון שלפני שהוא מתקלקל. כדאי להקפיא במנות בגודל של ארוחה אחת, בשקיות או בכלים אטומים, ולהוציא כמה שיותר אוויר כדי למנוע כוויות קור.
במקפיא, איכות המזון יורדת עם הזמן גם אם הוא נשאר בטוח. לכן כדאי לסמן תאריכים גם כאן ולהשתמש במזון הקפוא בתוך כמה חודשים. רוב התבשילים, המרקים, הרטבים, הלחמים והעוגות קופאים היטב. ירקות עליים טריים, מלפפונים ומנות עם רוטב שמנת פחות מתאימים.
הפשרה בטוחה
הדרך הבטוחה ביותר להפשיר היא במקרר. זה לוקח זמן, לעיתים יממה ויותר לנתח גדול, ולכן צריך לתכנן מראש. אפשרות מהירה יותר היא הפשרה בקערת מים קרים, כשהמזון בשקית אטומה, תוך החלפת המים מדי פעם. גם המיקרוגל מתאים להפשרה, בתנאי שמבשלים את המזון מיד לאחר מכן.
מה שלא כדאי לעשות הוא להשאיר עוף או בשר להפשרה על השיש לכל הלילה. החלק החיצוני מתחמם הרבה לפני שהפנים מפשיר, ונוצר בדיוק אזור הסכנה. ככלל, לא מומלץ להקפיא שוב בשר נא שהופשר בחוץ.
חימום מחדש וסימני אזהרה
כשמחממים שאריות, חשוב לחמם אותן היטב לכל העומק, עד שהן חמות מאוד ומהבילות, ולא רק פושרות. במיקרוגל כדאי לערבב באמצע החימום, כי הוא נוטה לחמם באופן לא אחיד. עדיף לחמם רק את הכמות שמתכוונים לאכול, ולא לחמם ולקרר את אותו סיר שוב ושוב.
ריח חמוץ, שינוי במרקם, ריר, עובש או בועות בנוזלים הם סימנים ברורים לכך שהמזון התקלקל. עם זאת, היעדר סימנים אלה אינו מבטיח שהמזון בטוח. הכלל הוא פשוט: כשיש ספק, עדיף לזרוק. במקרה של תסמינים קשים אחרי אכילה, כמו הקאות ממושכות, חום גבוה או התייבשות, יש לפנות לטיפול רפואי, במיוחד אצל ילדים, נשים בהריון ומבוגרים.
להפחית בזבוז בלי להתפשר על בטיחות
אחסון נכון הוא גם הדרך הטובה ביותר לצמצם בזבוז מזון. כשמקררים מהר, מקפיאים בזמן ומסמנים תאריכים, זורקים הרבה פחות. כדאי לקיים פעם בשבוע סקירה קצרה של המקרר, לפני הקניות, ולתכנן ארוחה שמנצלת את מה שצריך לגמור. שאריות של ירקות יכולות להפוך למרק או לפשטידה, ולחם שהתייבש מתאים לפירורי לחם או לקרוטונים.
לסיכום
בטיחות מזון בבית מבוססת על כמה הרגלים פשוטים: לקרר מהר, לשמור על מקרר קר ומסודר, להקפיא בזמן, להפשיר נכון ולחמם היטב. כשמאמצים את ההרגלים האלה, אפשר ליהנות משאריות בביטחון, לחסוך כסף ולזרוק הרבה פחות אוכל.