סבא וסבתא במשפחה המודרנית: איך בונים קשר חזק ושומרים על גבולות

בישראל, סבים וסבתות ממלאים לעיתים קרובות תפקיד מרכזי בחיי המשפחה. הם אוספים מהגן, מארחים בשישי, מצילים את המצב כשילד חולה ומספרים את הסיפורים המשפחתיים שאף אחד אחר לא זוכר. הקשר בין ילדים לסבים יכול להיות אחד מהקשרים המשמעותיים ביותר בילדות, מקור לאהבה ללא תנאים, לביטחון ולתחושת שייכות. אבל לצד הברכה, יש גם אתגרים: הבדלי גישות בחינוך, ציפיות שונות לגבי עזרה, ולעיתים מתחים בין הדורות. הנה כמה עקרונות לבניית קשר בריא וטוב.

מה סבים וסבתות נותנים לילדים

מעבר לעזרה המעשית, הסבים מעניקים לנכדים משהו ייחודי. הם בדרך כלל פחות לחוצים מההורים, פנויים יותר להקשבה ולמשחק, ומסוגלים לתת תשומת לב מלאה בלי הסחות הדעת של העבודה והמטלות. עבור ילד, לדעת שיש עוד מבוגרים שאוהבים אותו בלי תנאים זו תחושת ביטחון עמוקה.

הסבים הם גם גשר לעבר. דרכם הילדים לומדים על שורשי המשפחה, על הארצות שמהן הגיעו, על מסורות, מאכלים ומנהגים. סיפור על עלייה לארץ, על הילדות בשכונה אחרת או על הדרך שבה חגגו פעם את החגים, מעניק לילדים תחושה של זהות והמשכיות.

עזרה שמגיעה מרצון

במשפחות רבות הסבים הם חלק מרכזי במערך הטיפול בילדים: יום קבוע בשבוע, איסופים מהמסגרת, שמרטפות בערבים. העזרה הזו יקרה מפז, אבל חשוב לזכור שהיא איננה מובנת מאליה. לסבים יש חיים משלהם, תחביבים, חברים, ולעיתים גם עבודה ומגבלות בריאותיות.

כדאי לקיים שיחה פתוחה על מה הסבים רוצים ויכולים לתת, ולא להניח מראש. סבתא שמשמחת לקחת את הנכדים פעם בשבוע עלולה להרגיש מנוצלת אם זה הופך לשלוש פעמים. הבעת הערכה ותודה, וגמישות כשהם צריכים לבטל, שומרות על היחסים טובים לאורך זמן.

הבדלים בגישות חינוך

אחד המקורות הנפוצים למתח הוא הבדלי גישות. מה שהיה מקובל לפני שלושים שנה לא תמיד מקובל היום, בין אם מדובר בתזונה, בזמני מסך, בשעות שינה או בדרכי הצבת גבולות. הסבים עשויים להרגיש שההורים מחמירים מדי, וההורים עשויים להרגיש שהסבים מפנקים או מתעלמים מהכללים.

הגישה המומלצת היא להבחין בין עיקר לטפל. יש כללים שהם קווים אדומים, בעיקר בתחום הבטיחות והבריאות: מושב בטיחות ברכב, אלרגיות, תרופות, השגחה בבריכה. עליהם כדאי להתעקש ולהסביר את הסיבות. ויש דברים פחות קריטיים, כמו גלידה לפני ארוחת הצהריים או שעת שינה מאוחרת יותר בבית של סבתא, שבהם אפשר לוותר. לילדים יש יכולת מצוינת להבין שבבית של סבא וסבתא יש כללים קצת אחרים.

איך מדברים על זה בלי לפגוע

כשיש משהו שמפריע, עדיף לדבר עליו בשקט ובפרטיות, לא מול הילדים. כדאי לפתוח בהערכה, להסביר את הסיבה לבקשה ולהציע פתרון. למשל: "אנחנו כל כך שמחים שהילדים אצלכם בימי שלישי. ביקשה מאיתנו הגננת שנצמצם ממתקים, אז שמנו לכם בתיק פירות וחטיפים. תודה שאתם עוזרים לנו בזה".

במשפחות רבות כדאי שכל הורה ידבר עם ההורים שלו. כך המסר נשמע פחות כביקורת מצד בן או בת הזוג, והשיחה מתנהלת בשפה המשפחתית המוכרת.

קשר גם מרחוק

לא כל הסבים גרים קרוב. יש משפחות שבהן הסבים בעיר אחרת, ויש שבהן הם בחו"ל. גם במצבים כאלה אפשר לשמור על קשר חם וקרוב:

• שיחות וידאו קבועות, למשל בכל ערב שבת
• קריאת סיפור לפני השינה בשיחת וידאו
• שליחת ציורים, תמונות והקלטות קוליות
• אלבום משפחתי משותף שכולם מוסיפים לו
• ביקורים ארוכים בחופשות, שבהם נבנים זיכרונות משותפים

גם מכתב או גלויה בדואר, שנראים כמעט מיושנים היום, מרגשים מאוד ילדים שמקבלים משהו אישי בתיבת הדואר.

כשהסבים מזדקנים

עם השנים, התפקידים עשויים להתהפך. הסבים, שהיו פעם עמוד התווך, זקוקים בעצמם לעזרה ולתמיכה. זו הזדמנות חשובה ללמד את הילדים על כבוד, אכפתיות ונתינה. ביקור אצל סבתא שאינה יוצאת הרבה מהבית, עזרה בקניות או פשוט ישיבה משותפת ושיחה מעניקים לנכדים ערכים שילוו אותם כל החיים.

כדאי להסביר לילדים בהתאם לגילם על שינויים שהם רואים, כמו שכחה, ירידה בשמיעה או קושי בהליכה, ולעודד אותם לסבלנות ולהבנה. מצבים מורכבים יותר, כמו מחלה קשה או אובדן, מצריכים רגישות מיוחדת, ולעיתים כדאי להתייעץ עם איש מקצוע על הדרך הנכונה לשוחח עם הילדים.

ליצור מסורות משותפות

אחד הדברים היפים בקשר בין הדורות הוא המסורות הקטנות שנבנות לאורך השנים: עוגה מיוחדת שסבתא אופה רק בימי הולדת, טיול שנתי עם סבא, ארוחת חג שכולם מתאספים אליה, או משחק קלפים קבוע. המסורות האלה הופכות לעוגנים בזיכרון הילדים ומחזקות את תחושת המשפחה המורחבת.

אפשר גם לעודד את הסבים לשתף את הכישורים שלהם: ללמד לבשל מאכל מסורתי, לסרוג, לתקן, לשחק שחמט או לספר על המקצוע שעסקו בו. הנכדים מרוויחים ידע, והסבים מרגישים משמעותיים ורלוונטיים.

כשיש כמה זוגות סבים

במשפחות רבות יש שני זוגות סבים, ולעיתים בעקבות גירושין ונישואים חוזרים אפילו יותר. כאן עלולות להתעורר תחושות של תחרות או קיפוח: מי רואה את הנכדים יותר, אצל מי חוגגים את ליל הסדר, מי קונה מתנות גדולות יותר. כדאי לשאוף לאיזון ולשקיפות, למשל חלוקה מוסכמת של החגים לסירוגין, ולהזכיר שאהבה לנכדים איננה משאב מוגבל. ילדים מרוויחים מכל מבוגר אוהב נוסף בחייהם, ואין סיבה להעמיד את הסבים זה מול זה.

לסיכום, הקשר בין סבים לנכדים הוא נכס משפחתי יקר. שיחה פתוחה, הערכה לעזרה, הבחנה בין קווים אדומים לדברים שאפשר לוותר עליהם, שמירה על קשר גם מרחוק ויצירת מסורות משותפות יעזרו לבנות קשר חזק בין הדורות, שיעשיר את חייהם של כל בני המשפחה.