איך בוחרים תואר ראשון: שאלות שכדאי לשאול לפני שנרשמים
בחירת תואר ראשון היא החלטה של שלוש עד ארבע שנים ולעיתים של קריירה שלמה. כלים מעשיים להתאמה בין עניין, יכולות, שוק עבודה ואורח חיים.
בכל שנה עשרות אלפי צעירים בישראל עומדים מול אותה שאלה: מה ללמוד. רבים מהם השתחררו זה עתה מהצבא, חזרו מטיול ארוך או עבדו כמה שנים, ועכשיו צריכים לבחור תחום שילווה אותם שלוש או ארבע שנים, ולעיתים הרבה יותר. הלחץ מגיע מכל הכיוונים: מההורים, מהחברים, מהכותרות על מקצועות מבוקשים ומהתחושה שהזמן עובר. אין נוסחה אחת שמתאימה לכולם, אבל יש שאלות שעוזרות לחשוב בצורה מסודרת. במדריך הזה ריכזנו את השאלות החשובות ואת הכלים שיכולים לעזור לקבל החלטה טובה יותר.
מה באמת מעניין אותי
השאלה הראשונה נשמעת פשוטה, אבל רבים מדלגים עליה. סטודנט שלומד תחום שלא מעניין אותו יתקשה להתמיד בשנים של קורסים, עבודות ומבחנים. כדאי לחשוב על נושאים שגורמים לכם לקרוא עוד מעבר למה שנדרש, על שיחות שאתם נהנים לנהל ועל פעילויות שבהן הזמן עובר מהר.
תרגיל מועיל הוא לרשום שלושה עד חמישה תחומים שמעניינים אתכם, בלי לסנן בשלב הזה, ולצד כל אחד לכתוב מה בדיוק מושך בו. לעיתים מגלים שמה שמעניין הוא לא התחום עצמו אלא מרכיב מסוים בו, למשל עבודה עם אנשים, פתרון בעיות או יצירה, וזה פותח אפשרויות נוספות.
במה אני טוב ואיך אני לומד
עניין לבדו לא מספיק. כדאי לבחון בכנות את היכולות ואת סגנון הלמידה. תחומים כמו הנדסה, מדעי המחשב וכלכלה דורשים בסיס מתמטי חזק. תחומי מדעי הרוח והחברה דורשים קריאה רבה וכתיבה. תחומים טיפוליים דורשים יכולות בין־אישיות ויציבות רגשית.
כדאי גם לחשוב על ההעדפות בלמידה: האם אתם אוהבים עבודה עצמאית מול ספרים או עבודה מעשית במעבדה ובשטח? האם אתם מעדיפים מבחנים או עבודות? אבחון תעסוקתי אצל יועץ מקצועי יכול לעזור למפות את נקודות החוזק ואת התחומים המתאימים, במיוחד למי שמתלבט בין כיוונים רחוקים זה מזה.
מה קורה אחרי התואר
חשוב להסתכל גם קדימה. מה עושים בפועל בוגרים של התחום? באילו תפקידים הם עובדים, ובאיזה סוג של סביבת עבודה? האם התואר הראשון מספיק לעבודה בתחום, או שנדרש תואר שני, התמחות או רישיון? בתחומים כמו פסיכולוגיה קלינית, משפטים ורפואה, הדרך ארוכה בהרבה משלוש שנים.
הדרך הטובה ביותר לקבל תשובות היא לשוחח עם אנשים שעובדים בתחום. רוב האנשים שמחים לספר על העבודה שלהם, ושיחה של חצי שעה יכולה ללמד יותר מעשרות כתבות. כדאי לשאול לא רק מה טוב במקצוע, אלא גם מה קשה ומה הם היו עושים אחרת.
שוק העבודה: לשקול, לא להיגרר
טבעי לחשוב על פרנסה, ושוק העבודה הוא שיקול לגיטימי. אבל כדאי להיזהר מבחירה שמבוססת רק על הכותרות של השנה. תחומים שנחשבים מבוקשים היום עשויים להשתנות עד שתסיימו את התואר, ולהפך. מעבר לכך, אדם מצליח ומוכשר בתחום שהוא אוהב ימצא בדרך כלל את דרכו גם בשוק תחרותי.
גישה מאוזנת היא לחפש את נקודת המפגש בין עניין, יכולת והזדמנויות תעסוקה. לפעמים השילוב בין שני תחומים, למשל פסיכולוגיה ומדעי המחשב או ביולוגיה וניהול, יוצר פרופיל ייחודי ומבוקש.
אוניברסיטה או מכללה
בישראל יש אפשרויות רבות: אוניברסיטאות מחקריות, מכללות אקדמיות ציבוריות ופרטיות ומכללות טכנולוגיות. ההבדלים נוגעים לתנאי הקבלה, לגודל הכיתות, לאופי הלימודים, לעלות ולמיקום. אוניברסיטאות שמות דגש רב יותר על מחקר ומתאימות למי ששוקל להמשיך לתארים מתקדמים. מכללות רבות מציעות כיתות קטנות יותר, יחס אישי ודגש מעשי.
כדאי להגיע לימים פתוחים, לשוחח עם סטודנטים שלומדים בתוכנית ולבדוק את תוכנית הלימודים לעומק. שני תארים באותו שם יכולים להיות שונים מאוד בתוכן ובאופי.
שיקולים מעשיים
מעבר לתחום עצמו, יש שאלות מעשיות שמשפיעות מאוד על חוויית הלימודים:
- האם אפשר לשלב עבודה לצד הלימודים, ובכמה שעות
- מה המרחק מהבית והאם צריך לעבור דירה
- מה עלות שכר הלימוד והאם יש מלגות או סיוע
- האם הלימודים מתקיימים בבוקר, בערב או בשילוב
- מה היקף שעות הלימוד והמטלות בכל שבוע
תחומים כמו הנדסה ורפואה מאוד אינטנסיביים ומשאירים מעט זמן לעבודה. כדאי לתכנן את התקציב ואת לוח הזמנים מראש, כדי לא להיתקע באמצע.
מותר לטעות ולשנות כיוון
לבסוף, כדאי להוריד מעט מהלחץ. רבים מחליפים חוג אחרי שנה, משלבים תואר דו־חוגי כדי לבדוק שני כיוונים או משנים מסלול בהמשך הקריירה. אפשר גם להתחיל בקורס הכנה, בקורס בודד באוניברסיטה הפתוחה או בתוכנית קדם אקדמית כדי לטעום את התחום לפני התחייבות מלאה.
התואר הראשון הוא לא החלטה לכל החיים, אלא צעד ראשון. הכישורים שרוכשים בלימודים, כמו חשיבה ביקורתית, כתיבה, עבודה עצמאית ועמידה בלחץ, רלוונטיים כמעט לכל מקצוע.
להיעזר במקורות מידע נכונים
בעידן שבו כל אחד כותב ברשתות החברתיות, קל להיחשף למידע חלקי או מוטה. כדאי להסתמך על מקורות רשמיים, כמו אתרי המוסדות האקדמיים, ידיעונים ותוכניות לימודים, ולצד זה לשמוע חוויות אישיות של סטודנטים ובוגרים. יועצי לימודים במוסדות, יחידות הכוון לחיילים משוחררים ושירותי ייעוץ תעסוקתי יכולים לעזור למיין את המידע ולשאול את השאלות הנכונות. גם מבחני התאמה מקוונים יכולים לתת כיוון ראשוני, אבל כדאי להתייחס אליהם כנקודת פתיחה לשיחה ולא כתשובה סופית.
לסיכום
בחירת תואר ראשון טובה מבוססת על שילוב של עניין אמיתי, היכרות עם היכולות, מידע על המקצוע ועל שוק העבודה ושיקולים מעשיים. שיחות עם אנשי מקצוע וסטודנטים, ביקור בימים פתוחים ואבחון תעסוקתי יכולים לעזור מאוד. וגם אם הבחירה לא תהיה מושלמת, תמיד אפשר לתקן את הכיוון בהמשך הדרך.
