אילוף גור בשבועות הראשונים: צרכים, שמו, ישיבה וחיברות נכון

הגעתו של גור לבית היא אירוע מרגש. הוא קטן, מתוק ומצחיק, אבל גם עושה צרכים על השטיח, נושך כל מה שנמצא בהישג פיו ומעיר את כל הבית בלילה. השבועות והחודשים הראשונים הם תקופה קריטית בהתפתחות של הכלב: מה שהוא לומד עכשיו, על אנשים, על כלבים אחרים ועל העולם, ילווה אותו שנים. החדשות הטובות הן שגורים לומדים מהר, במיוחד כשהלמידה מבוססת על חיזוק חיובי, עקביות וסבלנות.

העקרונות הבסיסיים: חיזוק חיובי ועקביות

הגישה המקובלת היום בקרב מאלפים מקצועיים מבוססת על חיזוק חיובי: מתגמלים את הגור כשהוא עושה את מה שאנחנו רוצים, ומונעים או מסיטים התנהגויות לא רצויות במקום להעניש עליהן. תגמול יכול להיות חטיף קטן, מילת שבח בטון שמח, ליטוף או משחק.

עקביות היא העיקרון השני. כל בני הבית צריכים להשתמש באותן מילים לאותן פקודות ולהקפיד על אותם כללים. אם אבא מרשה לגור לעלות על הספה ואמא אוסרת, הגור פשוט יתבלבל. כדאי לשבת יחד ולסכם מה מותר, מה אסור ואיך קוראים לכל פקודה.

אילוף צרכים

זה בדרך כלל האתגר הראשון שמעסיק את המשפחה. גורים צעירים עדיין אינם שולטים היטב בשלפוחית, ולכן צריך להוציא אותם לעיתים קרובות: מיד כשהם מתעוררים, אחרי כל ארוחה, אחרי משחק, לפני השינה, ובגורים צעירים מאוד גם כל שעה או שעתיים במהלך היום.

כשהגור עושה צרכים במקום הנכון, שבחו ותגמלו אותו מיד, תוך שניות ספורות, כדי שיקשר בין המעשה לתגמול. אם קרתה תאונה בבית, אל תצעקו ואל תענישו: הגור לא יבין למה, ועלול רק ללמוד להסתתר כשהוא עושה צרכים. פשוט נקו היטב בחומר שמסלק ריחות, כדי שלא יחזור לאותו מקום.

גורים שעדיין לא השלימו את סדרת החיסונים לא תמיד יכולים לצאת לרחוב. במקרה כזה, שאלו את הווטרינר מה מומלץ, ואפשר להשתמש בינתיים במרפסת, בחצר פרטית או בפדים ייעודיים.

ללמד את השם וקריאה

הדבר הראשון שהגור צריך ללמוד הוא להגיב לשמו. אמרו את השם בטון שמח, וכשהגור מסתכל עליכם, תגמלו אותו. חזרו על כך פעמים רבות לאורך היום, בסיטואציות שונות. הימנעו משימוש בשם כשאתם כועסים, כדי שהשם יישאר קשור לחוויות טובות.

פקודת הקריאה, "בוא", היא אחת הפקודות החשובות ביותר לבטיחות הכלב. מתחילים בבית, במרחק קטן, ומתגמלים בנדיבות כשהגור מגיע. בהדרגה מגדילים את המרחק ומוסיפים הסחות דעת. לעולם אל תקראו לגור כדי לעשות משהו שהוא לא אוהב, כמו מקלחת או גזיזת ציפורניים: כך הוא ילמד שלבוא אליכם זה דבר לא נעים.

פקודות בסיסיות: שב, ארצה, הישאר

פקודת "שב" היא בדרך כלל הקלה ביותר ללימוד. מחזיקים חטיף מעל לראש הגור ומזיזים אותו לאט לאחור. כשהראש עולה, האחוריים יורדים באופן טבעי לישיבה. ברגע שהוא יושב, אומרים "שב" ומתגמלים. אחרי כמה חזרות, הגור יתחיל לשבת עוד לפני שהיד זזה.

משם אפשר להתקדם ל"ארצה" ול"הישאר". חשוב לשמור על אימונים קצרים, חמש עד עשר דקות, כמה פעמים ביום. לגורים יש טווח קשב קצר, ועדיף לסיים כשהם עדיין נהנים ומצליחים מאשר להמשיך עד שהם מתעייפים ומתוסכלים.

נשיכות משחק ולעיסה

גורים חוקרים את העולם בעזרת הפה, וכשמתחלפות להם השיניים הצורך ללעוס גובר. נשיכות משחק בידיים ובבגדים הן התנהגות טבעית, אבל צריך ללמד את הגור מה מותר לנשוך ומה לא.

כשהגור נושך יד בזמן משחק, עצרו את המשחק לרגע, הוציאו את היד מהישג פיו והציעו לו צעצוע לעיסה במקום. אם הוא ממשיך, הפסיקו את המשחק לגמרי לכמה דקות. הגור לומד שנשיכה של אנשים מסיימת את הכיף, ונשיכה של צעצועים ממשיכה אותו. כדאי לדאוג למגוון צעצועי לעיסה בטוחים ולהרחיק נעליים, כבלים וחפצים יקרים.

חיברות: החלון החשוב ביותר

חיברות היא החשיפה של הגור לגירויים שונים בעולם בצורה חיובית ומבוקרת: אנשים בגילים ובמראות שונים, כלבים אחרים, רעשים, משטחים, נסיעה ברכב, מעליות ועוד. התקופה הרגישה ביותר לחיברות מתרחשת בחודשים הראשונים לחייו של הגור, ולכן כדאי לנצל אותה היטב.

כמה רעיונות לחיברות נכונה:

• הזמנת חברים הביתה, כולל ילדים, להיכרות רגועה
• השמעת רעשים כמו שואב אבק או תנועה ברחוב בעוצמה נמוכה
• היכרות עם כלבים בוגרים, מחוסנים ורגועים
• נסיעות קצרות ברכב שמסתיימות במקום כיפי
• נגיעות עדינות בכפות, באוזניים ובפה, כהכנה לטיפולים

המפתח הוא שהחוויות יהיו חיוביות. אם הגור נבהל, אל תכריחו אותו להתקרב. תנו לו להתרחק, להירגע, ונסו שוב בהמשך בעוצמה נמוכה יותר. כדאי להתייעץ עם הווטרינר לגבי בטיחות המפגשים עם כלבים אחרים לפני השלמת החיסונים.

שינה בלילה ולמידת לבד

הלילות הראשונים הם לעיתים מאתגרים. הגור נפרד מאמו ומאחיו, ובכי בלילה הוא תופעה שכיחה. כדאי להכין לו מקום שינה נוח ושקט, אולי עם שמיכה שנושאת את ריח אמו אם אפשר, ולהוציא אותו לצרכים ממש לפני השינה. חלק מהמשפחות מעדיפות להציב את מיטת הגור בחדר השינה בהתחלה, כדי שירגיש בטוח.

במקביל, חשוב ללמד את הגור להיות לבד לפרקי זמן קצרים כבר מההתחלה. יוצאים מהחדר לכמה דקות, חוזרים בשקט, ומאריכים בהדרגה. כך מונעים בעתיד את הקושי של כלב שאינו מסוגל להישאר לבד.

לסיכום, השבועות הראשונים עם גור הם השקעה שמשתלמת לכל החיים. חיזוק חיובי, עקביות, אילוף צרכים סבלני, פקודות בסיסיות באימונים קצרים, הכוונה נכונה של נשיכות וחיברות עשירה יבנו כלב בטוח, רגוע ומחובר למשפחה. ואם אתם מרגישים צורך בליווי, קורס גורים אצל מאלף מוסמך הוא בחירה מצוינת.